כאן תוכלו לקרוא מאמרים שנכתבו ע"י מיטל דדוש
למעבר למאמרים קודמים:
השמחה היא רפואה גדולה
לחיות נכון לפי סוג הדם חלק א'
לחיות נכון לפי סוג הדם חלק ב'
אכילה רוחנית
מבט בריא על חודש אלול
תזונה מחממת ומחזקת לימי החורף הקרים
פנימיות וצניעות
מאמרים על רפואת הרמב"ם
רפואת הרמב"ם חלק א' - ממשה עד משה לא קם כמשה
רפואת הרמב"ם חלק ב' - מבט על הגוף והנפש כמכלול שלם
רפואת הרמב"ם חלק ג' - הנהגות בריאות
רפואת הרמב"ם חלק ד' - האופנים המשפיעים על עיכול המזון
רפואת הרמב"ם חלק ה' - מזונות מומלצים ומזונות מזיקים עפ"י רפואת הרמב"ם
הרמב"ם- "ממשה עד משה לא קם כמשה" – חלק א'
בערב פסח ,י"ד בניסן , שנת תתצ"ח ( 28 לחודש מרץ, שנת 1138) נולד הרופא הגאון וגדול חכמי ישראל בכל הדורות, רבי משה בן מימון או בקצרה הרמב"ם בקורדובה שבספרד.
הרמב"ם נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא הגוף והנפש, חוקר ומנהיג.
עליו נאמר: "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוא הוכתר בכינוי: "הנשר הגדול".
את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם בעיקר מאביו רבי מימון וממורו של אביו רבי יוסף אבן מיגאש.
הרמב"ם היה מטובי הרופאים בקהיר והוא שימש כרופאו של המלך צלאח א- דין ומלבד עבודתו בחצר המלך הוא שימש כרופא העם והעניק מזור להמונים, יהודים ונכרים כאחד.
את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה ובעיקר מכתבי הרופא והסופר
קלאודיוס גלנוס ובמקביל לעבודתו הרפואית עסק הרמב"ם בכתיבת ספריו היסודיים ושימש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית.
שמו התנוסס ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה, בריאות ואמונה מכלל יהדות התפוצות.
הרמב"ם ראה באמונה באלוקים יסוד עיקרי ביהדות אשר בלעדיי אמונה זו מאבד היהודי את יהדותו והיה מראשוני המטיפים לשמירת הבריאות, מה שנקרא בימינו: רפואה מונעת ובהנהגותיו הוא מדריך את האדם לתזונה נכונה,הכרת הנפש והתעמלות.
הרמב"ם הכיר את גוף ונפש האדם על בוריו וכתב כתבים רבים בנושא זה.
בבסיס הדברים הוא כתב כי "בריאות הגוף הינה רצונו של ה' מפני שאדם חולה אינו מסוגל להבין את דרכיי הבורא, חובה על האדם להרחיק עצמו מדברים המסכנים את הבריאות ולנהוג לפי כללים
המיטיבים עמה.
עפ"י הרמב"ם מרבית המחלות שבאות על האדם נובעות מאכילה מרובה וממילוי הקיבה וממזונות מזיקים.
הרמב"ם מייחס למזון ודרך עיכולו את הסיבה העיקרית לבריאות או תחלואה עד כדי כך שכתב כי אכילה של מזון רב או מזון מזיק משמשים כסם מוות לגוף האדם ויש לאכול רק כשחשים רעב ולשתות רק כשחשים צמא וגם לפינוייו של המזון הוא התייחס בכך שהוא אמר שאסור להתאפק מלהתפנות ותופעת העצירות משמשת כאות אזהרה והוא טען כי מחלות רבות נובעות כאשר יש עיכוב ביציאה ולכן הוא מעניק משמעות רבה לדרך ולצורה בה אנו אוכלים.
הרמב"ם נתן התחייבות וערבות אישית שבמידה וינהג האדם עפ"י הנהגותיו הבריאותיות לא יסבול ממחלות במשך כל חייו עד שיבה טובה.
וזה כתוב כך במשנה תורה, הלכות דעות, פרק ד', הלכה כ':
"כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו, עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו, אלא אם כן היה גופו רע מתחילת ברייתו, או אם היה רגיל במנהג מן המנהגות הרעים מתחילת מולדתו, או אם תבוא מכת דבר או מכת בצורת לעולם..."
במאמרים הבאים אפרט חלק מהנהגות והמלצות הרמב"ם על בריאות הגוף והנפש שיוכלו לתת מענה לכל אחד ואחת לחיים בריאים וטובים.
הרמב"ם- מבט על הגוף והנפש כמכלול שלם – חלק ב'
הרמב"ם רופא הנפש והגוף תמיד דרש מלבד הנהגת בריאות הגוף גם הנהגת בריאות הנפש אשר בלעדייה אין קיום וערך לבריאות הגוף.
הוא אמר כי "לא בדברים שמחוץ לנפש שוכן האושר, לא באוצרות חולפים ועוברים. בלב האדם פנימה נשמעים צלילי העוגב של הטוב והיפה, של האמת והצדק".
הסתכלות הרמב"ם על האדם החולה הייתה במבט שכלל תשומת לב לכל המרכיבים שמכילים את האדם ולכן במקרה של טיפול רפואי הוא תבע מהרופא לא להגביל את תשומת ליבו לאיבר מסויים או רק לחלקי הגוף החולים או המנוגעים אלא לטפל בכל הגוף והנפש של החולה כמכלול שלם.
ועל מנת להיות בריא בגוף על האדם לדאוג גם לשיווי משקלו הנפשי ולכן כשנרצה להעלות את כוחות הגוף למען הבראתו והחלמתו נדאג גם להעלות את המוסר ואת המצב הפנימי והנפשי.
חלק משמירת שלום הנפש האמיתי כוללים בתוכם גם את ההתנהגות לקבל את כל גזירות החיים,
הטובות כהרעות, במנוחת נפש, בשלווה ובהכרת תודה לבורא עולם.
גוף האדם הוא מראה של הנפש שלו, הרבה פעמים כאב פנימי מחלחל לגוף ולאורך זמן אם הוא אינו מטופל אז זה מתפתח למחלה ולכן כשאנו רוצים לחזק את הגוף תמיד נעשה בדק בית פנימי.
הרמב"ם אומר "כי כשיהיה החולי חזק מהחולה, אין תוחלת שיקום החולה מחליו ולא יועילהו רופא בשום פנים וכשיהיה כוח החולה חזק מהחולי, אין צורך אל הרופא כלל, כי הטבע ירפא אותו. אמנם כשיהיה כוח החולה והחולי שווים, אז יצטרך אל הרופא יעזור אל הטבע וזה כשיהיה רופא מהיר (זריז)".
כלומר כשגוברת המחלה על האדם אז הרופא לא יועיל לו כלל, רק נס מהקב"ה וכשהאדם חזק בגופו ובנפשו יותר מהחולי אז אין צורך ברופא משום שהאדם יחלים מטבעו ע"י כוחותיו אך כשהחולי
והאדם שווים אז באמת יש טעם לפנות לרופא שיחזק את הגוף אך זה צריך להיות רופא שיתן מענה טיפולי בזריזות.
ידוע כי מצבי נפש שליליים מחלים אנרגיה מהאדם וזה שרוקד ושמח לא רק שאינו מוציא אנרגיה אלא הוא מקבל אנרגיה וחיות מהשמחה הפנימית ששופעת וממלא אותו.
הרבה חכמים שמו דגש על עניין האכילה בשמחה ובטוב לבב, שלמה המלך בקהלת אמר:
"לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך".
והשל"ה הקדוש אמר שכאשר אדם אוכל בשמחה אז הוא מתקן גם את הגוף וגם את הנפש ואז יהיה עיכול טוב של המזון וכאשר אוכלים בדאגה ובכעס אז המזון לא יתעכל טוב .
וגם בקיצור שולחן ערוך כתוב : "ומכל שכן שצריך ליזהר שלא יאכל כשהוא בכעס או בפחד או בדאגה אלא כשהוא בשמחה ממוצעת"
התורה הקדושה דורשת מאיתנו לבחור להיות בשמחה בזמן האכילה כי האוכל מכיל בתוכו ניצוצות של קדושה וברגע שהאדם אוכל כשהוא שרוי בתחושה לא טובה אז מלבד העיכול הלקוי גם האנרגיה והתחושה הפנימית שאדם זה יקבל מהמזון תהיה שלילית. וזה מעיד על השפעת החוץ על הפנים והשפעת הפנים על החוץ.
בתפיסתו של הרמב"ם החוץ והפנים, הגוף והנפש הם צורות בהם מתבטאים החיים האחידים, הם משלימים זה את זה ואחד מגן על השני.
נפש האדם מתגלית בכל חיוך,מבט עין,תנועת יד או תנועת איברים אחרים,בכל מלמול, שתיקה, מהבגדים, מהרהיטים,מכל תנועה, פעולה ובחירה שלנו ...רק צריך להיות קשובים לשפת הנפש ואז
הגוף השלם יגלה לנו את רחשי הנפש השוכנת בתוכו שמדברת איתנו בכל איבר ואיבר.
לשאלות ותגובות ניתן לשלוח מייל:
meitaldadush@yahoo.com
הרמב"ם- הנהגות בריאות – חלק ג'
כתביו הרפואיים של הרמב"ם מפרטים לנו את הכללים כיצד עלינו לשמור על הבריאות שלנו על מנת למנוע מחלות, מרבית הנהגותיו של הרמב"ם קשורות לתזונה אולם בבסיס הדברים הוא כותב
ש"בריאות הגוף הינה רצונו של ה'".
על אף שכתביו הרפואיים ראו אור לפני למעלה מ- 800 שנה, הם עדיין רלוונטיים למציאות שלנו כיום.
בהנהגת הבריאות הרמב"ם מפרט את המלצותיו בנוגע לתחומים רבים, כגון:
בנושא האכילה- כמה לאכול? , מתי לאכול? , מה בריא לאכול? , מה לא מומלץ לאכול? וכו'...
בנושא השתיה- מתי לשתות? , כמה לשתות? וכו'...
בנושא הפעילות גופנית- איזו פעילות מומלצת? , מתי נכון לבצע פעילות? וכו'...
בנושא הרחצה- כמה פעמים צריכים להתרחץ? , האם עדיף מים חמים או קרים? וכו'...
הרמב"ם התייחס והרחיב את כל קשת התחומים שנוגעים ברפואת הגוף ולא פסח כמובן על השפעת הנפש על הגוף באומרו: "שאפשר לראות אדם חזק ובריא וקולו חזק ועיניו זוהרות, אם ישמע דבר מה חלילה, יחלה. מבטו וגופו יהיו שחוחים וקולו דק וחלש. לעומת זאת, תראה אדם שהוא חלש בגופו וקולו דק וגוו שחוח, אם ישמע פתאום דבר מה שמח, יתחזק בגופו,קולו יתחזק ויאירו פניו כל כך שלא יוכל להסתיר".
הרמב"ם דיבר על שמירת האיזון ברובד הגופני וברובד הנפשי והרחיק מן הקיצוניות כי סופה הוא סבל.
על האדם למצוא את נקודת האמצע שבכל דבר ודבר ובכדי לנהל חיים בריאים עלינו להתייחס
ל- 3 נקודות חשובות שהן:
- תזונה נכונה.
- פעילות גופנית מסודרת וקבועה.
- מצב נפשי מאוזן.
מבחינה תזונתית נבאר חלק מהנהגות הבריאות עפ"י הרמב"ם, נתחיל מכך שמערכת העיכול בנויה מצינור העיכול שמתחיל בפה ומסתיים בפי הטבעת. הקיבה היא מאין חדר המתנה ומשם המזון עובר למעיים למטרת העיכול כשלמעשה המעיים הדקים הם איבר העיכול העיקרי ולכן לא ניתן לחיות בלעדיהם.
המזון שאנו אוכלים הופך להיות הרקמות והתאים שבגופנו ובכבד מתבצע תהליך הבירור בין הטוב והמזין לבין הרע והמזיק כאשר את החומרים המזינים הגוף סופג ומנצל ואת החומרים המזיקים הכבד מסלק מהגוף בצורת פסולת, לכן בין היתר חשוב לאכול מזונות מזינים ובריאים מתוך מחשבה שבסופו של דבר המזון הזה הופך להיות חלק מהגוף החומרי שלנו.
רוב המחלות שנובעות מתזונה לקויה באות על האדם מ-2 סיבות:
- אכילת מאכלים מזיקים שהובילו לחולי.
- אכילת מאכלים טובים עד לכדי מילוי הקיבה שבסופו של דבר הובילו לחולי.
הרמב"ם אומר לנו כך:
"והרופאים כולם מסכימים, כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים יותר מעט נזקו מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים".
הרגל תזונתי ראשון שמומלץ לאדם להרגיל את עצמו זה לאכול כמויות קטנות של מזון ולא למלות את הקיבה כי הנזק שנגרם ממילוי הקיבה גדול יותר מן הנזק שנוצר מאכילת מזון רע.
הרמב"ם אומר שצריך להפסיק לאכול כאשר עדיין יש לך תאווה לאוכל ואם אין לנו תאווה לאוכל אז זה סימן שאנחנו מלאים ואם מילאנו את הבטן אז זה מחולל חולאים. כאשר הקיבה מלאה אז אין לקיבה מקום לעבוד והחומצה לא תגיע ללב הקיבה ולכן היא אינה יכולה לפרק את המזון כראוי ואז נשארים חלקיי מזון שלא עברו פירוק שבסופו של תהליך ישארו במעיים וירקבו או שיהפכו לרעל הזורם בזרם הדם.
חשוב שהקיבה תהיה ריקה מעט על מנת שיהיה ערבוב טוב בין החומציות לבין המזון.
"והפסד הבישול יתחדש למה שיאכלו מצד המאכלים באחד מארבעת הפנים, אם מצד כמותם, או מאיכותם,או מרוע סדרם,או מעת לקיחתם".
ישנם ארבעה אופנים המשפיעים על עיכול המזון והם:
- כמה האדם אוכל.
- מה האדם אוכל.
- אכילת המזון לפי סדר נכון.
- אכילה בזמנים שמותאמים לגוף.
לשנות הרגלים זה דבר מאוד לא פשוט אבל אפשרי, לכן מומלץ ללכת צעד צעד ושכל אחד יקח על עצמו הרגלים חדשים ונכונים לפי היכולת שלו. יש לנו הרבה מה ללמוד ולתקן אבל צריך לעבור תהליך בשביל זה, תהליך מלשון: הליכה, אז שנזכה לילך בזהירות ובחוכמה בדרך של בריאות איתנה.
במאמר הבא ארחיב על ארבעת האופנים המשפיעים על עיכול המזון.
הרמב"ם- האופנים המשפיעים על עיכול המזון – חלק ד'
במאמר הקודם הוזכר הנושא של ארבעת האופנים המשפיעים על עיכול המזון והם:
- כמה האדם אוכל.
- מה האדם אוכל.
- אכילת מזון לפי סדר נכון.
- אכילה בזמנים שמותאמים לגוף.
כמה האדם אוכל
הרמב"ם שם דגש רב על עניין כמות המזון שאנו אוכלים באומרו:
"והרופאים כולם מסכימים,כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים,מעט נזקו מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים"...כלומר ,נזקו של מילוי הקיבה הוא גדול יותר מנזקו של טיב המאכל .
הרמב"ם מורה לנו בהנהגותיו שלא לאכול לשובע ואם חשנו שובע משמע שהקיבה נמתחה וקיבה מתוחה מעידה על קיבה מלאה.ברגע שהקיבה מלאה המזון לא מתעכל כראוי ונוצרים בעיות ספיגה של ויטמינים ומינרלים שונים מהמזון.
חשוב שהקיבה תהיה ריקה מעט על מנת שיהיה ערבוב טוב בין המזון לבין חומצויות הקיבה.
"לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחית כמו רביע משבעתו"...
הרמב"ם אומר שצריך תמיד להשאיר את הקיבה רבע ריקה ולאכול פחות מכמה שרוצים באמת,
לרוב אנחנו אוכלים עם העיניים וממקום רגשי ולא מהמקום הנכון, אם נהיה קשובים לקיבה שלנו ונאכל ברוגע ובשלווה נגלה כי היא מסתפקת בכמויות קטנות יותר ממה שהורגלנו.
מה האדם אוכל
"יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאוד וראוי לאדם שלא לאכלם לעולם,כגון: הדגים הגדולים המלוחים הישנים, והגבינה המלוחה הישנה, והכמהין ופטריות, והבשר המלוח הישן, ויין מגיתו ותבשיל ששהה עד שנדף ריחו. וכן כל מאכל שריחו רע או מר ביותר, הרי אלו לגוף כמו סם המוות".
הרמב"ם שם דגש על מזונות ישנים שריחם הוא חזק ומר, גבינות עם עובש וכדומה שהם ממש "סם מוות" לאדם.
מלבד זה הרמב"ם אומר ש"מאכל טוב לטבעו"- כל גוף עובד אחרת ואם נקשיב לגופנו אחרי כל ארוחה נוכל ללמוד להכיר אותו ולראות מה מרגיש נוח וטוב בקיבה ומה מרגיש לנו כבד לעיכול.
אם לאחר ארוחה אנו חשים תחושות כמו: גזים,נפיחויות,כאבים בבטן,בחילות וכו'...משמע שהמזון לא התעכל כראוי או ששילוב המזונות לא היה מדוייק או שפשוט מילאנו את כרסנו יתר על המידה.
הרמב"ם ממליץ לנו לאכול תבשיל אחד בכל סעודה וליד התבשיל אפשר לשים כמה סלטים חיים שרוצים. אכילת מספר תבשילים בו זמנית היא בעייתית מכמה סיבות:
סיבה ראשונה מפני שאכילת כמה תבשילים בו זמנית גורמת לאדם לאכול כמוית גדולות יותר ולכן מבחינת בקרת משקל וכמויות נעדיף תבשיל אחד.
סיבה שניה היא שכל תבשיל זקוק לכמות מסוימת של חומצת קיבה כדי לפרקו ולכן כשאנו אוכלים מספר תבשילים אז יכול להגרם מצב בו יהיה מעט חומצת קיבה לתבשיל אחד ואז המזון לא יתפרק לחלקיקים קטנים או לחילופין שיהיה יותר מידי חומצת קיבה למזון אחר ואז המזון לא ייספג כראוי.
אכילת מזון לפי סדר נכון
בסדר האכילה יש 2 כללים חשובים והם:
- יקדים הקל שבמאכלים- כלומר מזון שקל לעיכול.
- יקדים מה שירכך הטבע- כלומר מאכל שעובר את המעיים מהר אכול אותו ראשון ומאכל שעובר את המעיים יותר לאט אכול אותו בסוף.
מרבית האנשים מורגלים לאכול ארוחה ולאחר מכן לקנח בפירות , זה מרגיש נכון אבל בפועל זה גורם נזק רב ולמה?
ככל שהאוכל כבד יותר כך זמן העיכול שלו ארוך יותר, למשל: זמן העיכול של בשר ועוף הוא בין 4-6 שעות וזמן עיכול של פרי הוא די מהיר ואורך כחצי שעה פחות או יותר.
ולכן אכילה של פרי לאחר ארוחה כבדה גורם לתקיעות ונוצר מעין פקק במעיים, הפירות שעוברים עיכול מהיר ממתינים עד שהארוחה תתעכל וההמתנה הזו גורמת לפרי שמכיל פרוקטוז(סוכר פירות) להתסיס במהירות וההתססה הורסת את כל הויטמינים והמינרלים החיוניים שנמצאים בפרי ואז קיבלנו ערך קלורי ללא ערך תזונתי שמלווים בכאבי בטן וגזים.
ולכן פירות מומלץ לאכול על קיבה ריקה ובפרט בבוקר וכך נוכל לספוג את הערך התזונתי שבפרי ישר לתוך גופנו או כ- 3 שעות לאחר הסעודה.
אכילה בזמנים שמותאמים לגוף
"לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב,ולא ישתה אלא כשהוא צמא ואל ישהה נקביו אפילו רגע אחד..."
האדם המודרני לא מבחין בין רעב לבין רצון לאכול ,ברוב המקרים הרצון לאכול מתעורר ממקום רגשי או משעמום ולכן רצוי להיות עירנים ולפתח מודעות לקול שמתעורר בנו ורוצה אוכל ולשאול את עצמנו האם זה רעב אמיתי של הגוף או שמא זה מקום חסר בתוכי שרוצה להתמלאות על ידי המזון.
"ולא יאכל אדם עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו.לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום או יעשה מלאכה או יתיגע ביגע אחר.כללו של דבר:יענה גופו וייגע כל יום בבוקר עד שיתחיל גופו לחום וישקוט מעט עד שתתישב נפשו ואוכל.ואם רחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב ואחר כך שוהה מעט ואוכל".
הרמב"ם מדגיש את חשיבות חימום הגוף לפני הארוחה והוא מציין כי בבוקר על האדם לצעוד 40 צעדים לפחות לפני שהוא ניגש לאכול אך בזמן הארוחה חשוב שהנפש תהיה שקטה ונאכל בשמחה!
רבים החכמים שדיברו על אכילה מתוך שמחה...
גם שלמה המלך בקהלת אמר: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך".
והשל"ה הקדוש אמר: "כאשר אדם אוכל בשמחה אז מתקן גם את הגוף וגם את הנפש".
אין ספק שאכילה מתוך שמחה מתעלת את ניצוצות הקדושה שבמזון למקום הנכון ומעניקה לנו חיות ועיכול טוב שימנעו מאיתנו מחלות וסימפטומים שונים בעתיד.
מזונות מומלצים ומזונות מזיקים עפ"י רפואת הרמב"ם – חלק ה'
כמו שכתבתי במאמר הקודם שהקשבה לגוף שלנו ולמה שמתעורר בו יכולה לתת לנו המון אינפורמציה לגבינו ולגבי העיכול שלנו ואם נהיה עירניים לתגובות הגוף לאחר האכילה נוכל לגלות אילו מזונות לא מתעכלים כראוי וגורמים לתופעות כמו גזים,נפיחויות,כאבים וכו'... ולכן נתרחק או נפחית כמותם ואילו מזונות מתעכלים כראוי ונותנים לנו תחושה טובה ונעימה במערכת העיכול ובכלל בגוף ולכן נרצה להרבות במזונות אלו.
כל גוף הוא שונה מהאחר הן מבחינת ההיסטוריה שלו והן מבחינת אורח החיים והפיזיולוגיה שלו ולכן המלצת המזונות תהיה שונה מאדם לאדם.
למרות זאת הרמב"ם מדבר אל הכלל ובהנהגותיו הוא ממליץ לנו על מזונות שטובים ועל מזונות שרעים לכל בני האדם, כמו כן הרבה פעמים מזון מסויים יכול להוות נזק עבורנו ועדיין לא יתעוררו סימפטומים אך לטווח הארוך יהיה לזה השלכות .
לכן מומלץ ללכת עפ"י הנהגותיו של הרמב"ם שרפואותו שופכת אור ורלוונטית גם בימים אלו.
מה לאכול?
- מוצרי חיטה – לחם מחיטה מלאה כולל בתוכו קליפה שמכילה סיבים שטובים לעיכול.
והרמב"ם ממליץ על חיטה מלאה באומרו שזה הטוב שבמאכלים.
- כל סוגי הקטניות והחיטה שבחמין- אם יתבשלו הרבה הם יהיו טובים לקיבה- רק שבישולם בגוף רב יותר ולכן ירבה יותר במנוחה אחריהם.
- חלב טרי (שנחלב ישר מהפרה),הטוב שבחלבים הוא חלב עז וחלב פרה - רק שיוסיף לו מעט דבש וקמצוץ מלח שלא יקרש בקיבה.
- בשר העוף- בשר העוף לסוגיו הוא טוב כי הוא קל וממהר להתבשל.
- חלמון ביצת התרנגולת.
- הדבש-מזון טוב לזקנים ורע לבחורים ומזיק לאנשים בעלי מזג חם היות והדבש מוסיף לייצר עוד מזג חם.
- ענבים ותאנים.
מזונות מומלצים
- הפיסטוק וגרעיני הלוז- מצויינים ומועילים לכבד,ניתן להוסיף אותם לאוכל בבישול.
- הזיתים- מחזקים את הקיבה, מומלץ לאכול אותם בחומץ.
- הצימוקים- משפרים את העיכול ומחזקים את הכבד.
- ביצים-מחזקים.
- אגסים-מחזקים את הקיבה ומבטלים את הצמא.
- הרימון- כשהוא מתוק יש לו סגולות טובות וטוב לקיבה.
- השקדים-מסייעים לשינה טובה וטובים בבישול ובנוסף הם מחזקים את הכבד והקיבה.
- הכרוב חי\מבושל- מזכך את הקול ומסיר צרידות.
- הפלפל- מועיל לעיכול ודוחה המיותר מן הקיבה.
- היין האדום- הטוב שבמאכלים, הטוב שבמיני המזון, מזין וטוב.
ממהר להתבשל ועוזר בבישול, לכן טוב לשתות בזמן האוכל. מוציא את המותרות הרעות , גם דרך השתן וגם דרך הזיעה ועוד תועלות רבות. כמובן מומלץ לשתות יין במידה טובה ולא להרבות. במקורות נזכר היין בהקשר הבא:
"מיעוטו מועיל, ריבויו מזיק"- היין מכיל אלכוהול והאלכוהול מזיק לבריאות ובפרט לכבד, יחד עם זאת ,הנוגדי חימצון (אנטי-אוקסידנטים) הנמצאים בענבים הסגולים מהם מייצרים את היין מסייעים בשמירה על בריאות תקינה,חיזוק מע' החיסו, מניעת מחלות לב וכלי דם, לכן מומלץ לשתות מידי פעם יין אדם אך לא להגזים כמובן בכמות.
מזונות שראוי להמנע מהם
- רצוי להמנע מקמח לבן ומוצריו כגון: פיתות, בגטים, אטריות, פסטה וכו'...
- לחם שלא החמיץ דיו, שהוא חסר מלח ולא נאפה טוב.
- כל בישולי הסולת רע מאוד- קוסקוס, דייסה וכו'...
- החלב- לאנשים הסובלים מרגישות לחלב או מאלרגיה לחלב וגם אנשים עם בעיות נשימה ואסטמה ראוי שימנעו לגמרי.
- כל מה שעושים ומבשלים מהחלב כגון: שמנת ולבן זה רע מאוד.
- כל מיני הגבינה רעים מאוד, אולם הגבינה בת יומא הלבנה והמתוקה ובלתי שמינה- טובה.
- אגוזים- לא להרבות בהם מפני שהם מעכבים את הדיבור ובפרט לא מומלץ לילדים.
- חרובים.
- כל מה שהוא קשה לעיכול, מקשה בקיבה וגורם תחושה רעה הוא רע ולכן יש להיזהר בהם כל אחד לפי מה שהוא מרגיש.
כל רשימת המזונות הנ"ל היא בגדר המלצה בלבד על פי הנחיותיו של הרמב"ם.
תזונה מחממת ומחזקת לימי החורף הקרים
התפללנו, ביקשנו והמתנו בסבלנות רבה לטיפות הגשם המבורכות שיורדות עלינו וממלאות את הארץ בנינוח של אדמה ורעננות.
הטמפרטורות יורדות, והקור חודר לעצמות ואנחנו מחפשים דרך לחמם את הגוף ואת הלב.
הרמב"ם בהלכות דעות כותב כך:
" בימות החמה אוכל מאכלים הקרים ולא ירבה בתבלים, ואוכל את החומץ.ובימות הגשמים אוכל מאכלים החמים ומרבה בתבלים, ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית (כלומר להמעיט בתבלינים חריפים ובחרדל מפני שזה גורם להחלשות הלב). ועל דרך זו הולך ועושה במקומות הקרים ובמקומות החמים בכל מקום ומקום הראוי לו".
המזונות שאנו אוכלים צריכים להיות מותאמים לעונות השנה ובימים חמים נאכל מזונות מקררים כדי לצנן את הגוף ובימים קרים נאכל מזונות מחממים כדי להעלות את טמפרטורת הגוף.
מלבד זה בחורף יש יותר הדבקויות של מחלות ויראליות וזה קורה מפני שאנשים שוהים יותר במקומות סגורים ולא מאווררים וגם מפני שהקור גורם לזרימת דם איטית שמחלישה את המערכת החיסונית ולכן נדאג לחימום וחיזוק של הגוף ושל המערכת החיסונית.
המלצות תזונתיות לימי החורף:
- רצוי להמעיט ככל האפשר במזונות מקררים ומחלישים כגון: גבינות מעושנות, בורקסים,גלידות, קמח לבן,מזונות מעובדים ומתועשים, ממתקים, קפה, אלכוהול.
- רצוי להמנע מאכילה של מזון שיצא זה עתה מהמקרר וכדאי להניחו בחוץ לזמן מה לפני האכילה.
- מומלץ להרבות באכילת מזונות מחממים הן מבחינת הערך המחמם והן מבחינת הטמפרטורה המחממת, כגון: תבשילים שונים, קדרה ומרקים.
- מומלץ לאכול יוגורט BIO שמכיל חיידקים פרוביוטיים המחזקים את מע' החיסון ומשפרים את העיכול.
- מומלץ לשתות חליטות עם צמחי מרפא מחממים כגון: הל, ג'ינג'ר, קינמון וציפורן.
- שיבולת שועל הינה מזון מחמם ומחזק ולכן מומלץ להכין ממנה דייסת בוקר.
- צמחי מרפא המשפרים את פעילות מע' החיסון: אכינצאה, אונה דה גאטו, אסטרגלוס, פרופוליס.
מזונות מחממים המומלצים לימות החורף:
- ירקות: בעיקר הירקות הכתומים שהם: גזר, בטטה ודלעת, שום, בצל, ירקות לבנים וירקות ירוקים, עלי פטרוזיליה וסלרי.
- קטניות: שעועית לסוגיו, עדשים, אפונה וחומוס.
- דגנים: שיבולת שועל, אורז מלא, חיטה ושיפון.
- שומנים: אגוזים, שומשום, טחינה וגרעיני חמניות.
- חלבונים: בשר, עוף,דגים מהים הצפוני וביצים.
- תבלינים ועשבי תיבול: הל,קינמון,ג'ינג'ר, ציפורן, כורכום,רוזמרין,כוסברה,כמון,עלי דפנה,פלפל שחור ואדום,אניס ובזילקום.
בס"ד
כשהימים נהיים קרים ומחשיך מוקדם אין דבר משמח וממלא יותר ממרק ירקות עשיר וחם...
מתכון למרק מינסטרונה ל- 12 מנות:
חומרים:
1 כוס שעועית אדומה (או לבנה)
2 בצלים בינוניים, קצוצים דק
4\1 כוס שמן זית
3 גבעולי סלרי עם העלים, קצוצים דק
1 פלפל אדום, פרוס דק
2 גזרים גדולים, פרוסים דק
1 קולורבי חתוך לקוביות או שורש סלרי\ פטרוזיליה
3 עלי דפנה
2\1 2 ליטר ציר ירקות
4\3 כוס רסק עגבניות
1 קישוא גדול פרוס דק
3 כפות בזילקום קצוץ
1 כף מלח
פלפל שחור לפי הטעם
2 כפות סוכר חום
1 צרור פטרוזיליה קצוצה
הוראות הכנה:
-את השעועית משרים 24 שעות, מסננים ושוטפים ומניחים עוד 24 שעות במסננת להנבטה, ומבשלים את השעועית בליטר מים עד שהיא מתרככת ושומרים את מי הבישול ומוסיפים אותם לאחר מכן לציר ירקות.
-מטגנים בסיר את הבצל הקצוץ בשמן זית עד שיזהיב.
-מוסיפים את הירקות עם הציר הירקות והמי בישול עד לרכיכה.
-מוסיפים את רסק העגבניות ומבשלים עוד כ- 5 דקות.
-מוסיפים את התבלינים והירקות העליים ל-2 דקות ומערבבים.
-מכבים את האש.
שיהיה בתאבון וחורף נעים ומבורך !
פנימיות וצניעות
פנימיות זהו דבר שאינו נגלה לעין ואין בו חיצוניות כלל. רוחניות זה פנימיות.
פנימיות זה כאשר האדם מתבונן במעשיו ופועל לפי רצון השם ולא לפי רצון הסביבה,
הרבה אנשים פועלים מתוך מחשבה מה הסביבה תחשוב עלי ואיך יסתכלו עלי ומה יגידו,
במקום לחשוב איך הקב"ה יסתכל עלינו.
אומרים שמי שלא מפחד מהאחד מפחד מכל אחד אך מי שהוא מפחד מהאחד לא מפחד מאף אחד.
כאשר אנחנו רוצים לקיים מצווה מסוימת ואנו עסוקים ברושם החיצוני אז למעשה המצווה כבר איבדה את ערכה הפנימי מכיוון שכבר הכנסנו חיצוניות לתוכה.
שורש הצניעות היא פנימיות, אדם ששוקד לפתח את הפנימיות שלו ולעשות עבודה פנימית אמיתית אינו מחפש להתבלט ולהראות את הדברים החוצה מכיוון שהוא חושש שתתערבב עם זה חיצוניות ואז זה כבר לא יהיה פנימי.
הגמרא אומרת: "הצנע לכת עם אלוקיך" כלומר שאפילו בדברים שעושים בפומבי צריך להשתדל שהם לא יאבדו מהערך הפנימי שלהם וזאת ע"י שאנחנו מצניעים את הדברים עד כמה שאפשר בפנים.
וגם הכוונה בפסוק, זה שעלינו ללכת עם השם איתנו כל הזמן, לפעול מתוך מחשבה עליו ולעשות כרצונו,
בכל פעולה לשאול את עצמנו: איך השם היה פועל במקומנו והאם השם מרוצה מהמעשה הזה והזה וכו'...
ולא לחשוב מה הבריות יחשבו על הפעולות שאני עושה כי הרי אם עשיתי רצון השם אז זו תמיד תהיה פעולה נכונה וטהורה ואם חס ושלום פעלתי מתוך מחשבה על הבריות אז למעשה אני פועל בשקריות ומתעסק בחיצוניות ולא בפנימיות האמיתית של הדברים.
הרב פרידלנדר זצ"ל בשפתי חיים אומר לנו ש"חכמה זו פנימיות האדם,וכדי להשיגה צריך להתנהג בצניעות" וכל לימוד שהאדם לומד זה צריך להיות לשם השגה מדרגה פנימית.
כל רצון שקיים באדם להתבלטות הוא למעשה מתוך עיסוק בחיצוניות וככל שאדם מצטנע כך הוא יותר עסוק בעיקר של הדברים ובעבודה פנימית ורוחנית.
ההוכחה לכך שאדם הוא צנוע במעשים הטובים שלו היא כאשר הוא צנוע גם במקום נסתר שאין איש רואה אותו כי אז ברור שכל מעשיו הם לשם שמיים ולהגיע לפנימיות.
הרמח"ל מלמדנו שהתנועה החיצונית מעוררת הפנימית, ואם כי צניעות הגוף נובעת מפנימיות, אבל אפשר גם ע"י הנהגה של צניעות חיצונית להגיע למדרגה של פנימיות.
האדם צריך תמיד לשאול את עצמו: האם הדברים האלה, לא רק שהם מותרים אלא האם הם גם הולמים את השאיפה הזו ליראת שמיים פנימית וטהורה?
כאשר יש לאדם שמחה פנימית טהורה ואמיתית אז אין לו צורך להפגין זאת ע"י כל מיני אמצעים חיצוניים כמו בזבוז ושפע ואז שמחתו היא שמחה של לב ויראת השמיים שלו היא יראת שמיים של לב- בעל ערכים פנימיים וטהורים.
בשביל להתקדם בעבודה פנימית על האדם להתבונן במעשיו ולדרוש את האמת, להודות בנקודות שיש בהן שקר,לרצות לגדול ולפעול רק לשם שמיים.
לראות מתי אני פועל מתוך מחשבה על מה יגידו עלי ואיך יראו אותי ומתי אני פועל מתוך חיבור אמיתי לבורא שברא אותי, מתי אני מתעסק בתכלית ובעיקר ומתי אני בתפל, מתי אני נמצא באמת ומתי אני נמצא בשקר וכמובן לעשות עבודה מאומצת על השלת ההתעסקות בחיצוני, בצעדים קטנים,
להיות עירניים ומודעים למה שקורה בתוכנו ומסביבנו ולהשתמש בחיצוניות רק כדיי לעבוד את השם.
שנזכה להשיב את הרוחניות ולהוריד את הגשמיות.
- מבוסס על דברי הרב פרידלנדר זצ"ל
השמחה היא רפואה גדולה
אחת המידות החשובות ביותר והלא פשוטות ליישום בחיינו זוהי מידת השמחה, אומר לנו רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד והלתגבר ולהרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאת הבאין על האדם כולם באים רק מקלקול השמחה" ועוד הוא אומר לנו כי: "השמחה היא רפואה גדולה".
אז מאיפה מתחילים וכיצד מפנימים ומיישמים בפועל את מידת השמחה ?
קודם כל עלינו להבין מהי שמחה ומה שורשה- שמחה מוגדרת כתכונת נפש חיובית שעלינו לפתח ולשאוף אליה על מנת שנוכל להגיע לשלמות של עבודה רוחנית.
כאשר אנו בשמחה אז ישנה התפשטות של הנשמה בכל האיברים ואנו חשים חיות והתחדשות,
מתעורר בנו רצון לעשייה, עולות מחשבות טובות, אנו חשים רגשות של חיבה כלפי כל הסובבים אותנו וברגעי עצב ונפילה אנו חשים ההיפך הגמור.
אצל מרבית בני האדם השמחה נובעת ממקורות חיצוניים, כלומר כשיש לי ומתמלא רצוני אני שמח וכשאין לי ואני מרגיש את החיסרון אז אני מתרחק מן השמחה ונופל לעצבות.
מקורה של השמחה הוא פנימה, שמחה אמיתית היא שמחה נצחית שנובעת ממקורות אמיתיים.
הרצון נובע מחסרון ומילוי הרצון מוביל לשמחה, אך השמחה הזו היא למעשה שמחה זמנית שמעלה את האדרנלין ומעניקה לנו חיות והתרגשות לטווח הקצר.
האדם שבטבעו הוא תלותי יוצר היקשרות לדברים חומריים, לרגשות, לאנשים וכו'..וברגע שדברים קורים אחרת או משתבשים או ברגע שהרצון לא התמלא כפי רצונו אז הוא נופל לעצבות ושם נדרשת עבודה, בנקודה הזו עלינו להתבונן ולזכור שהשמחה האמיתית נובעת ממקורות פנימיים וכל דבר שנובע ממקור חיצוני סופו להשתנות.
דבר נוסף,עלינו להביט על היש שבחיינו ולא על האין, לראות את השפע שניתן לנו ולהכיר בטוב שהשם שלח לחיינו ולהפנים שמה שיש לנו שייך לנו ומה שאין לנו כנראה לא באמת לא שייך לנו.
כשאומרים "איזהו עשיר השמח בחלקו" מתכוונים לאדם שהוא שבע רצון ממה שהקב"ה שולח לחייו בין אם זה טוב ובין אם זה רע.
אמר רבי נתן :"צריך כל אדם להאמין שכל מה שעובר עליו בכל יום ובכל עת ובכל שעה מיום היוולדו עד יום מותו הוא רק סיבובים מאתו יתברך כדי שיזכה להשגת אלקות לדעת ולהכיר אותו יתברך כי רק בשביל זה נברא ואין ששום תכלית אחר חוץ מזה. "
האדם בטבעו נמשך לעצבות וחווה ניסיונות בחיים שלא תמיד קלים להתמודדות אך צריך לזכור שכל נפילה היא לשם עלייה וכל התמודדות היא מתנה כי היא משמשת כחומר גלם לגדילה רוחנית ובלי ההתמודדויות והניסיונות הללו לא היינו יכולים לגדול ולהתפתח.
העבודה האמיתית של האדם היא קבלת הייסורים באהבה והבנה שכל מה שעובר עלינו מרגעי עצב כבשמחה ומרגעים קשים כקלים זה הכל בהשגחה פרטית ומדוייקת והוכן במיוחד עבורנו במתנה מהשם יתברך ולפעמים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים יותר טוב מהשם מה נכון עבורנו ואנחנו נלחמים להשיג דברים שימלאו את רצוננו במקום לתת לו לנהל את העולם ולהפנים שהוא יודע יותר טוב מאיתנו מה נכון בשבילנו.
רק לא להלחם ולתת לשם יתברך לנהל את העניינים, לשים את חיינו בידיים שלו ולהשען עליו באמת.
השמחה זה הבסיס לעבודת השם והרגש של השמחה מתעורר בלב וכשהאדם מתחיל תהליך של חיבור לקב"ה אז הוא שואב שמחה אמיתית ממקור חיותו ועל זה אמר דוד המלך: "עבדו את השם בשמחה".
כשאדם מקבל את חיותו מהבורא, מהשורש שלו אז הוא הופך לאדם בריא בנפשו ובגופו, הרב קוק אומר לנו כך: "השמחה היא אחת הנטיות הטבעיות לאדם.האדם הבריא בנפשו ובגופו יהיה תמיד עליז ושמח, וזאת היא הצורה הטבעית של הנפש הבריאה".
כדי לחיות מתוך שמחה עלינו למצוא את הנתיב שמוביל אותנו לשמחה האמיתית הזו, להתחבר בכל פעולה ומחשבה שלנו למקור שורשנו, להבין באמת מבפנים שהכל מלמעלה ושזה לטובה,
גם אם זה נראה רע, זה רק במסווה של רע ושאל לנו להתייאש ולזכור שכל הייסורים זה החושך שלפני עלות השחר, רק לא ליפול לעצבות.
רבי נחמן מורה לנו על דרכים שעל ידיהם ניתן להגיע לשמחה , ראשית בליקוטי מוהר"ן כתוב כך:
"כי זה ידוע שצריך האדם להיזהר מאד להיות בשמחה תמיד ולהרחיק העצבות מאד מאד. ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב והוא מלא חטאים ורוצה הבעל –דבר (היצר הרע) להפילו על ידי זה לעצבות ומרה שחורה חס- ושלום. אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך הוא לחפש ולמצוא בעצמו איזו מצוה או דבר טוב. ואף כשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם –כן מלא פצעים ואין בו מתום,היינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדושה שזכה לעשות הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה,עם כל זה, איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב? כי על כל פנים איך שהוא היתה איזו נקודה טובה במצוה ובדבר טוב שעשה".
רבי נחמן מזהיר אותנו מהעצבות והמרה השחורה ושם דגש חזק על מידת השמחה, כמה זה חשוב לחיות מתוך שמחה והוא מציין שיצר הרע קיים והוא תמיד ינסה להוריד אותנו מטה ולכולנו יש סיבות מוצדקות להיות בעצבות, אך איפה שקשה לאדם שם נמצאת העבודה שלו ובנקודה הזו הוא צומח באמת.
וברגעים הקשים של הנפילה תמצא בך נקודה טובה או איזו מצווה ואותה תעצים, כי אין אדם שלא עשה חסד בימיו וברגע שנעצים את הנקודה הזו בנו אז למעשה נקבל חיות והתרוממות רוח.
כאשר האדם מסתכל על הטוב והחיובי שבו מתחיל לנבוע מתוכו מעיין של חיות חדשה ושל תקווה ואלו מניעים אותו לעשות עוד טוב למרות מציאות הרע אולם כאשר מתבונן האדם על הרע לבדו אז היצר הרע ממהר "לצייר" לו בדמיונו תמונות כוזבות ושחורות בלבד של חוסר תקווה וייאוש.
לכן בתורתו של רבי נחמן "אין שום ייאוש בעולם כלל" , וגם אם לא מצאנו בעצמנו נקודה טובה אז אפילו לומר מילתא דשטותא (מילה של שטות), ולקפץ ולרקוד ועל ידי זה תבוא השמחה בע'ה.
שנזכה לחיות בשמחה ובאהבה תמיד
לחיות נכון לפי סוג הדם- חלק א'
תזונה לפי סוג הדם הוא נושא רחב למדיי שלמעשה מדבר על תגובת גומלין כימית בין המזון שאנו אוכלים לבין הדם בגופנו.הדם נושא את חלקיקי המזון ויש בינהם אינטרקציה וכל סוג דם מגיב בצורה שונה למזונות שונים.
סוג הדם זוהי תכונה גנטית שעוברת מדור לדור בשילוב בין הגנים של האבא ובין הגנים של האמא.
כל אדם הוא יישות אינדיבדואלית הן גנטית והן רגשית לכן לכל אדם יש תזונה ספיציפית שתואמת עבורו, לא כל מה שטוב לאחד טוב בהכרח לאחר.
מרבית המזונות מכילים בתוכם מולקולה של חלבון מסוכר הנקרא : לקטין, הלקטין נצמד לסוכרים הבולטים מדופן הרירית אשר במעי, כלומר נוצרת הצמדה בין סוכר לסוכר.
ברוב המקרים הלקטינים הם מזיקים ולכן שילוב בין לקטינים מסויימים וסוגי דם שונים יכולים לגרום לנזקים.כ- 95% מהלקטינים נכנסים למעיים ובסופו של תהליך הם יוצאים מהמעיים אך יש 5% שנשארים במעיים ומשם הם מגיעים לזרם הדם ולמקומות שונים בגוף ושם יוצרים נזקים.
ללקטינים יש השפעה רבה על גופנו, הם פוגעים בעיכול חלבונים, מזיקים לרירית המעי הדק,משפיעים על חדירות המעי,חוסמים את הורמני העיכול,פוגעים בספיגה ועוד...
דיאטה לפי סוג הדם מנחה אותנו לאכול לפי הקוד הגנטי שלנו, לכל סוג דם יש את רשימת המזונות המכילים לקטינים שמזיקים לו ואת רשימת המזונות המועילים לאותו סוג הדם.
קיימים ארבעה סוגי דם שונים: O,A,B,AB לפי השכיחות הבאה:
40%-60% מהאוכלוסיה הם בעלי סוג דם O- שכיח ביותר.
25%-30% מהאוכלוסיה הם בעלי סוג דם A.
10%-15% מהאוכלוסיה הם בעלי סוג דם B.
5% מהאוכלוסיה הם בעלי סוג דם AB- נדיר ביותר.
סוג הדם מעניק לנו ידע נוסף על האדם הן בהיבט הגופני והן בהיבט האישיותי והנפשי.
פרופיל סוג דם O – השכיח ביותר
מאפיינים: סוג דם O הינו סוג הדם הראשוני ביותר והנפוץ ביותר,כל בני האדם בתקופת האדם הקדמון היו בעלי סוג דם O ומה שמאפיין אותם זה הציידות,חוזק,ייצר, מנהיגות, מוחצנות וכאשר הם נמצאים תחת לחץ נפשי התכונות הללו הופכות לקיצוניות יותר.
מאפיינים בריאותיים חיוביים: מע' חיסון יעילה ואגרסיבית ,מע' עיכול עמידה, בעליי הגנה טבעית נגד זיהומים,בעלי חילוף חומרים יעיל.
מאפיינים בריאותיים שליליים: חיידק הליקובקטר פילורי אוהב את הסוכר של אנטיגן מסוג דם O,
רמות נמוכות של גורמי קרישת דם ולכן הדם הוא דליל ,מע' החיסון עלולה להיות פעילה מידי ולגרום למחלות אוטואימיוניות בהן הגוף תוקף את עצמו,בשעת לחץ נוצר ייצור מוגבר של אדרנלין ונוראדרנלין שמשפיע באופן שלילי על הפן הנפשי.
סיכונים מוגברים: התמכרויות שונות, דיכאון ונטייה למצבי רוח משתנים, דלקת בכיבה\תריסריון , מחלות דלקתיות, מחלות מפרקים, כיבים ואלרגיות.
מזונות מועילים: בשר,דגים,בצל,תרד,בננה,דובדבנים,מנגו,שזיף,תאנה,אגוזי מלך,פשתן,אצות,
שמן זית,מזונות עתירי חלבונים.
מזונות נייטרלים: עוף,ביצים,ירקות, פירות,סויה,דגנים,שמנים למינהם,עשבי תיבול ותבלינים.
מזונות מוגבלים: דגנים,אגוזים,קטניות.
מזונות מזיקים: מוצרי חיטה,קפה, תירס, בוטנים,עדשים,שעועית אדומה גדולה, תפוח אדמה,
מוצרי חלב.
הרכב התפריט: התזונה של סוג דם O צריכה להכיל כ- 40% חלבונים, 40% פחמימות וכ-20% שומן.
פעילות גופנית מומלצת: רצוי שבעלי סוג דם זה יעסקו בפעילות גופנית נמרצת שמפעילה את מערכת הלב וכלי הדם ואת מערכת שרירי השלד, מומלץ לבצע פעילות אירובית בין 3-4 פעמים בשבוע למשך 40-60 דקות.
הערות:לסוג דם O יש מערכת עיכול חומצית ולכן הוא יהיה רגיש למאכלים חמוצים.
פרופיל סוג דם A – הצמחוני ביותר
מאפיינים:סוג דם A מגלם בצורה הטובה ביותר את הקשר החזק בין הגוף והנפש ומה שמאפיין אותם זה היציבות,משתפים פעולה,מאורגנים, דאגנים ואוהבים לתת ולעזור לאחרים.כאשר הם נמצאים בלחץ יש להם קושי להתאושש ממנו.
מאפיינים בריאותיים חיוביים:מסתגל לשינויים תזונתיים, עיבוד של חומרי המזון בקלות.
מאפיינים בריאותיים שליליים: מע' עיכול רגישה וייצור כמויות קטנות של חומצת קיבה, מע' חיסונית רגישה וחשיפה לפלישת חיידקים, נטייה ליצור רמות קורטיזול גבוהות בשעת לחץ.
סיכונים מוגברים:מחלות לב, אנמיה, הפרעות בכבד ובכיס המרה, סכרת נעורים,זיהומים בדרכי הנשימה.
מזונות מועילים:ירקות, פירות,קטניות,דגנים מלאים,טופו ואגוזים.
מזונות נייטרלים:ביצים,גבינות עיזים,חיטה,אורז,שיבולת שועל,עוף,הודו.
מזונות מזיקים: בשר, מוצרי חלב,חומוס,תפוח אדמה, בטטה,עגבניות,פלפל (כל הצבעים),
חציל,כרוב,בננה,מנגו,שעועית אדומה, משקאות מוגזים.
הרכב התפריט:התזונה של סוג דם A צריכה להכיל כ- 70% פחמימות,21% חלבונים וכ- 9% שומן.
פעילות גופנית מומלצת:רצוי שבעלי סוג דם זה יעסקו בפעילות גופנית מתונה ומרגיעה כגון:הליכה,פילאטיס,פלנדקרייז,טאי צ'י למשך 30-45 דקות, בין 3-4 פעמים בשבוע.
הערות: לסוג דם A יש מע' עיכול מאוד לא חומצית ולכן בשר בקר יהיה להם קשה לעיכול.
תזונה זה אורח חיים שמקיף המון דברים ומשתנה מאדם לאדם וזהו דבר בסיסי שהמערכת שלנו זקוקה לו כדבר חיוני לבריאות, סוג הדם של האדם נותן לנו אינפורמציה על האדם ומה נכון או לא נכון עבורו.
בשבוע הבא בלי נדר נמשיך את לחיות נכון – חלק ב' ושם אכתוב את הפרופיל של סוג דם B ו- AB.
למעוניינים לבצע בדיקה לגילוי סוג הדם ניתן לפנות אליי- מיטל – 050-8870772
הבדיקה בטוחה ותוצאות ינתנו באותו היום.
שיהיה צום מועיל וחתימה טובה לכולם וכמובן הרבה בריאות בגוף ובנפש !
לחיות נכון לפי סוג הדם – חלק ב'
בחלק א' של המאמר הוסבר על מהי תזונה לפי סוג הדם ומהו הפרופיל של סוגי דם O ו- A כאשר סוג דם O הוא הסוג דם הראשוני ביותר והנפוץ ביותר, בעל תכונות של צייד ומנהיג, סוג דם שניזון בעיקר מבשר, דגים ומזונות חלבוניים היות והוא מייצר חומצת קיבה בכמויות גדולות שתורמת לעיכול יעיל של חלבונים מן החי ובנוסף יש לו רמות גבוהות של האנזים אלקלין פוספטאז במעי וכך הוא משפר פירוק שומנים בקלות.
וסוג דםA שנחשב לסוג דם צמחוני יותר שהתפתח אבולציונית מסוג דם O והוא ניזון בעיקר ממזונות טבעיים כגון: פירות, ירקות, דגנים וקטניות , לסוג דם זה לא נמליץ על מזונות שקשים לעיכול כמו: בשר היות והוא מייצר כמויות קטנות של חומצת קיבה ויש לו רמות נמוכות של האנזים אלקלין פוספטאז במעי ולכן יש לו קושי בפירוק חלבונים מן החי, שזה ההיפך הגמור מסוג דם O.
וכעת אפרט על סוגי הדם B ו- AB , שהם נחשבים לפחות נפוצים למרות שבישראל יש יותר אנשים בעלי סוג דם B מאשר שאר העולם וסוג דם AB נחשב לנדיר ובעלי סוג דם זה מהווים רק 2-5% מהאוכלוסייה.
פרופיל סוג דם B - "אוכלי כל ".
מאפיינים: סוג דם B נוצר במקומות גבוהים כגון: קווקז, סיביר וכו'... בשלבים מאוחרים יותר, אנשים בעלי סוג דם זה נחשבים לטיפוסים מאוזנים, סתגלנים, גמישים ויצירתיים.
בעת לחץ האיזון ישתבש ויוביל לרגשנות יתר ולחוסר מטוביציה.
מאפיינים בריאותיים חיוביים: מע' חיסונית חזקה, גמישות לשינויים תזונתיים, מע' עצבים מאוזנת.
מאפיינים בריאותיים שליליים: אין חולשות אופייניות אולם חוסר איזון יכול לגרום לחולשה של המע' החיסונית , לנגיפים ולחיידקים.
סיכונים מוגברים:לחץ כבד עלול להחמיר כל בעיה בריאותית,דיכאון ותת פעילות של בלוטת התריס כתגובה ללחץ, זיהומים ויראליים כרוניים ודלקות כאשר האיזון משתבש הן בגוף והן בנפש.
מזונות מועילים: בשר,מוצרי חלב,דגים,ביצים,דוחן,פירות, ירקות.
מזונות נייטרלים: אורז, לחם,קינואה,אצות, חמוצים.
מזונות מזיקים: עוף, תירס,כוסמת,עדשים,חומוס,טופו, בוטנים,שומשום, עגבניות.
הרכב התפריט: התזונה של סוג דם B צריכה להכיל כ- 54% פחמימות, 33% חלבונים וכ- 13% שומן.
פעילות גופנית מומלצת: רצוי שבעלי סוג דם זה יעסקו בפעילות גופנית מתונה עם איזון מנטלי כגון:
הליכה,רכיבה על אופניים,טניס, שחיה.
הערות:חשוב לסוג דם B לתרגל שיטות הרפיה ובפרט דימיון מודרך עובד בצורה מדוייקת על המאזן הרגשי שלהם.
פרופיל סוג דם AB – הנדיר ביותר
מאפיינים:סוג דם AB הוא סוג דם נדיר ולכן מי שהוא AB הוא נורא מיוחד, אינטואטיבי ורוחני, סוג דם זה משלב בתוכו מיקס של המאפיינים של כל סוגי הדם האחרים.
מאפיינים בריאותיים חיוביים:נועד לתנאים מודרניים, מע' חיסון סובלנית, ומשלב את היתרונות של סוגי הדם A ו- B.
מאפיינים בריאותיים שליליים: מע' עיכול רגישה,רמות גבוהות של פקטורי קרישת דם שיוצר דם סמיך.
סיכונים מוגברים:דיכאון והתמכרויות, יתר לחץ דם בחוסר איזון,הגנה חלשה נגד טפילים, מחלות לב .
מזונות מועילים:הודו,טונה, סלמון,יוגורט,גבינת עיזים,טופו,אגוזים,אורז,שיבולת שועל,ירקות,פירות.
מזונות נייטרלים:נסיכת הנילוס,דג אמנון, גבינות בקר,קטניות, מוצרי קמח לבן\מלא.
מזונות מזיקים: עוף,דג לבן,תירס,כוסמת,שעועית לימה, שעועית אדומה גדולה,קפאין,אלכוהול.
פעילות גופנית מומלצת:רצוי שבעלי סוג דם זה יעסקו בפעילות גופנית מתונה ומרגיעה בשילוב פעילות אירובית כ- 3 פעמים בשבוע למשך 45-60 דקות.
אז ראינו את השוני בין ארבעת סוגי הדם ועכשיו נותר לנו לגלות את סוג הדם שלנו ולגשת לעבודה,
המון אנשים שהחלו לאכול לפי סוג הדם דיווחו על שיפור בחייהם הן בגוף והן בנפש.
אני ממליצה לכל אחד לנהל יומן של אוכל, ולכתוב כל מה שאתם אוכלים ואת התגובות הפיסיות שמתעוררות לאחר מכן, אם התנפחה הבטן, היו גזים וחשתם עייפות או חשתם התעוררות ותחושה טובה בגוף .העיקר להיות קשובים לגוף,ללמוד אותו ולראות מה עושה לו טוב ומעניק לו חיות ומה מחליש אותו.
ולסיום אני מאחלת
חג סוכות עם הרבה שמחה פנימית שתמלא את לבכם לכל השנה!
כי לב שמח מאיר פנים..."ושמחת בחגך והיית אך שמח"!!!
למעוניינים לבצע בדיקה לגילוי סוג הדם ניתן לפנות אליי- מיטל – 050-8870772
הבדיקה בטוחה ותוצאות ינתנו באותו היום.
לחזרה לראש הדף
אכילה רוחנית
ראש השנה קרב ובא וכידוע החג החשוב הזה בין היתר מלווה בלא מעט סעודות , אז איך אנחנו יכולים ללמוד כיצד לאכול בצורה נכונה ומתוקנת שתרומם את נשמתנו מבלי לתת מקום לתאווה?
אז נתחיל מזה שתאוות אכילה היא אחת התאוות הגדולות שיש לאדם, ברוב המקרים האדם אוכל לא מהמקום הנכון. האדם ממלא את עצמו תרתי משמע פיזית וגם נפשית דרך האוכל על מנת למלא חוסר מסוים שלמעשה הוא חוסר פנימי.
אוכל זה אור ואם לא משתמשים בו בצורה נכונה האור יהפוך לחושך ולכן כאשר האדם אוכל הרבה ורק לעצמו ובצורה לא מתוקנת אז הוא למעשה מגדיל באופן הזה את האנוכיות שבו.
למעשה כל דבר שאנו מקבלים כאשר נעשה בו שימוש נכון מתוך קדושה זה יעניק לנו אור וגדילה רוחנית וכאשר נעשה בו שימוש שאינו ראוי זה יוריד חושך, לכן יש לנו בירור בנושא האכילה בין מה שהוא קדושה לבין מה שהוא פסולת, זהו חלק מהבירור הכללי שרצוי שהאדם יעשה.
לכן לפני שאנו אוכלים מומלץ שנבדוק את עצמנו מאיזה מקום אנו ניגשים לאוכל וניתן להעזר
בראשי תיבות של המילה מ.א.כ.ל :
מ- מה אני אוכל ? האם אני אוכל אוכל שמזין, מחזק ובריא לגופי או שאני אוכל מאכלים שמחלישים אותי ומורידים אותי רוחנית.
א- איך אני אוכל? האם אני אוכל בקדושה , לועס את המזון ביסודיות, אוכל בנחת , לשם שמיים או שאני אוכל ממקום של תאווה או כל רגש שלילי אחר ובולע את המזון.
כ- כמה אני אוכל? האם אני אוכל כמות שמספיקה ונכונה לי או שאני אוכל עד שאני מתפוצץ ולא יכול לנשום.
ל- למה אני אוכל? האם אני אוכל עכשיו כי אני באמת רעב או שאני אוכל כי משעמם לי ויש תוכנית שאני אוהב בטלוויזה.
רצוי לפני האכילה לשים מודעות מאיזה מקום אנו ניגשים עכשיו לאוכל ולעבור על השאלות הנ"ל.
כיום האוכל הפך להיות תרבות ומשמש כסוג של בילוי והנאה ולכן אנשים לא מקדישים מספיק תשומת לב לנקודה הזו.
אם אנחנו אוכלים כדיי להתפתח רוחנית אז האוכל באמת יביא לנו אור רוחני שהוא נצחי ואותו אור יזין אותנו ולכן לא נרגיש צורך לאכול כמויות גדולות.
"כשצדיק אוכל הוא אוכל לשובע נפשו ולא לשובע גופו". הכוונה שנשים באכילה היא מאוד חשובה,
אומר לנו האר"י הקדוש שהקליפות שנכנסות באדם,עיקר האחיזה שלהם זה דרך האוכל מכיוון שהאוכל נכנס פנימה לתוך גופנו והופך להיות חלק מבניין הגוף.
גופנו הוא משכן הנשמה ולכן אם נאכל מזונות טמאים (ח"ו) אז הגוף יהיה טמא וכמו כן אם נאכל מזונות כשרים וטובים אז הגוף יהיה משכן טוב לנשמה ויעלו ניצוצות של קדושה מתוך האכילה.
כשאתה אוכל תדע שאתה לפני השם, כל מטרת האכילה היא בכדי שנהיה בריאים, חזקים ושמחים בעבודת השם .
בקיצור שולחן ערוך,סימן לא', סעיף ב' כתוב לנו כך:
"אכילה ושתיה כיצד? אין צריך לומר שלא יאכל וישתה דברים האסורים חס ושלום, אלא גם בדברים המתרים אם היה צמא ורעב, ואכל ושתה להנאתו אינו משבח, אלא יתכון באכילתו ושתיתו שיהיה לו כח לעבודת הבורא. לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה לו ככלב וחמור, אלא יאכל דברים המועילים וטובים לבריאות הגוף.ויש אנשי מעשה שקדם אכילה אומרים: הנני רוצה לאכול ולשתות כדי שאהיה בריא וחזק לעבודת הבורא יתברך שמו".
אז ההלכה מראה לנו שלא ראוי לאדם שיאכל לטובת הנאתו האישית אלא שצריך לכוון באכילה שגופנו יהיה בריא לעבוד את הבורא ויש כאלו שלפני האכילה אומרים תפילה קצרה מהלב ,כמו לדוגמא:
"הריני מוכנ\ה ומזומנ\ה לאכול לשם שמים והריני מכוונ\ת באכילתי לא לשם תאוות גופי ח"ו, אלא כדי להיות בריא\ה ושמח\ה לעבודת השם וכדי לברר ולהעלות את ניצוצות הקדושה אשר באוכל".
ולסיום- כידוע ראש השנה הוא יום הדין ומה שייגזר עלינו בזמן הזה ישפיע על כל השנה כולה,
לכן חשוב ומומלץ להיות מחוברים לאור עליון ולהשתדל שלא יהיה היסח הדעת מהמהות של היום,
צריך לבוא עם כלים של נתינה והשפעה- לחשוב טוב, לדבר טוב ולעשות טוב.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות, שפע של בריאות,שמחה בלב ואהבה .
לחזרה לראש הדף
מבט בריא על חודש אלול
אנחנו נמצאים לקראת סופו של חודש אלול שכידוע זהו זמן מיוחד לתשובה, לסליחה ולרחמים.
חודש אלול-ראשי תיבות של "אני לדודי ודודי לי" הכוונה שאני וכל האנוכיות והעצמי שלי, ההרגלים והתשוקות הכל מופנה לעשות את רצון בוראי.בחודש אלול נפתחים שערי שמים לכל מי שרוצה לתקן ולשפר ויש לנו הזדמנות לשוב להוויה המקורית שלנו שזה האלוקות ולכן חשבתי שזהו זמן באמת מיוחד, זמן של התבוננות והתעוררות ,זמן של התחדשות וצמיחה לפני השנה החדשה שהולכת וקרבה לעבור ניקיון הן ברובד הפנימי והן ברובד החיצוני ולהגיע באמת לראש השנה- שהוא יום הדין נקיים ככל האפשר.
הקב"ה מעניק לנו את ההזדמנות להיות אדם חדש ,הזדמנות לשוב ,להתנקות ולהתחיל מהתחלה.
נתחיל מזה ששמירת הבריאות הינה מצוות עשה מן התורה, בקיצור שולחן ערוך, סימן לב, סעיף א' כתוב לנו כך: " הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה. לפיכך צריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המברין את הגוף, וכן הוא אומר "ונשמרתם מאד לנפשתיכם".
כלומר האדם מצווה להתרחק ממה שמזיק לו ולהתקרב למה שמבריא ומחזק אותו.
על מנת לחיות חיים בריאים אומר לנו הרמב"ם גדול הרופאים ,עלינו לדאוג לשלושה דברים:
- תזונה נכונה.
- פעילות גופנית מסודרת וקבועה.
- מצב נפשי מאוזן.
כאשר נהיה מאוזנים בשלושת הגורמים הנ"ל מובטח לנו אריכות ימים. אך זה לא באמת כל כך פשוט כי לרובנו יש הרגלים והתמכרויות לכל מיני דברים ולשנות לאדם את ההרגלים שלו זה דורש עבודה רבה וכוח רצון לשינוי.
הסוד המסתתר מאחורי הפסוק : "של נעליך מעל רגליך"..הוא:ההרגלים שלך נועלים אותך, תשיל אותם מעליך. לכולנו יש הרגלים רעים והרגלים טובים וחלק מהעבודה שלנו היא לעשות בירור ולראות מה אני יכול להשיל מעלי, מה אני יכול לשנות ומה אני מוכן לעשות ולהקריב למען השם ולמען הבריאות שלי .
אז מעבר לכך ששמירת הבריאות הינה מצוות עשה מן התורה, ראוי וחשוב שאני אבין את המהות הפנימית שעומדת מאחורי המצווה הזו.
יש לנו אחריות רבה על הבריאות שלנו, כאשר אדם חולה זה סימן כי הוא הפר את חוקי החיים , גם בטבע הגשמי וגם בטבע הרוחני יש חוקים ואם האדם ישמור על החוקים הללו אז הוא יהיה בריא.
הגמר"א גם כן מדברת על הקשר שבין אורח החיים לבין אורך החיים –
רבנן אמרי: "תשעים ותשעה מתים בפשיעה ואחד בידי שמיים", כלומר שתשעים ותשעה בני אדם מתוך מאה שנפטרו הם אלו שהביאו את המחלה על עצמם בעקבות אורח חיים שגוי ורק אחד מתוך המאה זה אדם שנפטר ממחלה כי כך נגזר עליו משמיים.
אז ראינו שזה מצווה לשמור על הבריאות ואם לא נחייה בריא יהיה לזה מחיר, עכשיו אנחנו צריכים לפתח מודעות לנושא ולעורר את הרצון שבנו לחיות נכון.
הגוף הינו משכן הנשמה, כדי לחיות חיים פנימיים נכונים , אנחנו זקוקים לגוף חזק ובריא.
לגוף יש את היכולת לרפא את עצמו ובכל רגע נתון הוא עסוק בפינוי פסולת,בניקוי וריפוי, הבעיה היא שאנחנו הרבה פעמים במודע או שלא במודע מפריעים לגוף בעבודה שלו או שאנחנו מעמיסים עליו פסולת מיותרת וכך למעשה אנחנו מכבידים עליו והוא נצרך לעבוד קשה יותר .
אחד מהמנגנונים של הגוף הוא הנטייה הפנימית לשמור על הומיאוסטאזיס = איזון,
בתהליך של ריפוי טבעי אנחנו עוזרים לגוף לאזן את עצמו בעזרת גירויים פיזיולוגיים ונפשיים, כדי להחזיר את המימד החלש לתפקוד הרמוני עם השלם כולו.
על פי הגישה הנטורופתית , ריפוי טבעי משמעו נקיטה בצעדים הבאים:
- צמצום הרגלים רעים- הימנעות מאכילת יתר, מצריכה מוגברת של סוכרים, מצריכה של אלכוהול, הימנעות מעישון,קפה,תה וקקאו, הימנעות מעבודה תחת לחץ מתמשך ושימוש בתרופות.
- הקניית הרגלים טובים- פעילות גופנית, נשימה נכונה, גישה חיובית לחיים והרגלי אכילה נכונים.
- אימוץ עקרונות חדשים- טיפולי מגע שונים,שיטות ריפוי במים,צומות ניקוי וטיפול ובחירת מזון מתאים.
בס"ד
הבריאות הנפשית והגופנית שוזרות זו בזו, אדם יכול לאכול בריא אך להיות עצוב ומדוכדך או לחילופין להיות אדם שמח אך ניזון ממזון מעובד ומשומר, לכן האיזון בין השניים הוא הכרחי, היות והם תלויים אחד בשני.
אז הצעד הראשון בדרך לחיים בריאים הוא קודם כל להימנע ממה שמזיק לי ושינוי הרגלים רעים הן בגוף והן בנפש. להחליט החלטה פנימית נחושה שכל מה שמזיק לי לגוף ומחליש אותו וכל מה שלא מקדם אותי בחיים ומרחיק אותי מהאמת אני משאיר בצד.
היות והנושא הזה רחב למדיי וכל אדם מנהל אורח חיים שונה מהאחר, אני אתן נקודות כלליות עפ"י הנהגות הרמב"ם שנכונות לכל אדם באשר הוא.
המילה בריאות עפ"י הרמב"ם הינה ראשי תיבות של:
"בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו" – למה הכוונה?
בולם רוגזו- "נפש בריאה בגוף בריא",אדם צריך ללמוד להרפות את המתח והסטרס שהוא נתון בהם. כשאדם נמצא בסטרס ולחץ באופן מתמיד אז גופו מייצר רעלים ומע' החיסון נחלשת, גם בפן הפנימי האדם משריש בתוכו אנרגיות שליליות, לכן עלינו למצוא דרך להרפות ולהקדיש זמן למנוחה פנימית ולא להשאב למתח וללחץ של הסביבה החיצונית.
יפחית אוכלו – עפ"י הרמב"ם רוב המחלות שבאות על האדם נובעות מריבוי אכילה, הרמב"ם אומר לנו שעדיף שנאכל מעט מזון לא בריא מאשר הרבה מזון בריא, כלומר: עדיף לאכול מעט המבורגר עם צ'יפס מאשר הרבה חסה, כי כשאנו אוכלים כמות גדולה של מזון וחשים שובע זה סימן שהקיבה נמתחה ושהיא מלאה לגמרי וזה מוביל לעיכול לקוי וכך האדם לא סופג את הויטמינים החיוניים וחלק מהמזון לא מתפרק וכך נוצרים רעלים בגוף שזורמים בסופו של דבר בדם, לאורך זמן כשאוכלים לשובע יתר על המידה יכולות להתעורר מחלות וכן סימפטומים שונים.
יגביר תנועתו- מורה לנו הרמב"ם שפעילות גופנית חיונית לשמירה על אורח חיים בריא, הפעילות תורמת לזרימת הדם בגוף,למשקל, לתנועתיות של האיברים הפנימיים, ללב ולתפקוד תקין של כל המערכות.
הזכרנו כאן כמה נקודות חשובות וכלליות על הבריאות שיכולים לפתוח לנו פתח חדש וחשוב לקראת השנה החדשה ועכשיו לעבודה,אני ממליצה לכל אחד ואחת לעשות התבוננות על החיים שלו בפרט בחודש הזה שישנו גילוי של הארה אלוקית ,להתבונן על אורח החיים שלנו, לראות איפה אנחנו שבעי רצון ואיפה אנחנו לא, איפה אנחנו יכולים לשפר ובאילו מקומות נדרשת מאיתנו עוד עבודה ולראות מה אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו לכבוד השנה החדשה.
ברובד הפיזי- אני ממליצה להתרחק ככל האפשר ממזונות מעובדים ומתועשים ,ממזונות מטוגנים, מסוכרים,להימנע ככל האפשר מקפה, תה, קקאו,מעישון,מאלכוהול ומכל מה שמחליש לנו את המערכות.
ברובד הנפשי- זה הזמן לראות את המציאות שלנו בראייה מתוקנת דרך עין טובה ונקייה- ראייה של מלך הינה ראייה של חסד, אהבה, השפעה, אחדות- לראות שכולנו כאן באמת אחד.
ובזמן הזה לסלוח ולוותר גם לעצמנו וגם לאחרים, ולדון כל אדם לכף זכות, לראות את הטוב שבאחרים ואת הטוב שבנו, לחבק את מי שצריך ולא רק את מי שאנחנו אוהבים כי העבודה האמיתית היא לחבק את מי שאנחנו לא אוהבים, לתת חיוך לאנשים שמסביבנו, לאהוב את מי שאנחנו,להתרחק ממקומות שמכווצים אותנו,ולהתקרב למקומות שעוזרים לנו להתחבר אל עצמנו ואל ההוויה השורשית שלנו, וכמובן לדרוש את האמת גם אם היא כואבת וקשה.
אז שיהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה, שנה של התעלות והתחברות לאור האמת, שנה של בריאות,
של שמחה פנימית, של שלום ואהבה.
מיטל דדוש
בטעינה...
